שרף נ' יוני-גל חברה ליצור יבוא ושווק רהיטים בע"מ

פסק דין

עם בעלי הדין הסליחה בגין האיחור במתן פסק דין זה.

1.ביום 12.12.12 התובע רכש מיטת נוער מהנתבעת, תמורת 1,850 ₪. בעת הרכישה שבוצע באמצעות האינטרנט נינתה לתובע אפשרות לזמן שרות הובלה והרכבה תמורת 330 ₪ או להגיע למפעל הנתבעת בקיבוץ גבעת ברנר ולאסוף את הפריט להרכבה עצמית . נקבע בתנאי העסקה.:"לא תינתן אחריות על המוצר בקבלה והרכבה עצמית".

2.אין מחלוקת על כך שכאשר התובע התייצב לאסוף את הפריט סופקה לו מיטה עם שני חלקים שמאליים להרכבת המגירות ולא היה ניתן להשלים את הרכבת המיטה.

3.תביעה זאת מתמקדת בטענות התובע לגבי הדרך שהנתבעת טפלה בפניותיו החוזרות שיסופק לו את החלק המתאים. כמו כן התובע טען שהנתבעת, באופן שטתי, עשתה כל דבר להתחמק מחובותיה ולהטיל עליו את האחריות בגין הטעות שנפלה אצל הנתבעת.

4.התובע הגיע למפעל על מנת לאסוף את המיטה שסופקו לו ב-4 קרטונים. לטענתו פתח 3 מתוך 4 הקרטונים וראה שלא היו פגיעות בצבע. קרטון אחת שקל כ-50 קילו ובמפעל אין עזרה לצורך העמסה על הרכב. לטעמו עשה בדיקה סבירה של המיטה לפני שלקח אותה עמו. וכפי שאמר בדיון:" יש שם חלקים ולוחות ואם אני פותח הכל מתפזר ... איך אני אמור לדעת אם חסר משהו או לא טוב"? (עמ' 2 שורות23-24).

5.עיקר תלונותיו של התובע מתייחסות למעשים ומחדלים של הנתבעת לאחר שהוא גילה את הטעות באספקה. תגובתה הראשונה הייתה שמשום שדובר בהרכבה עצמית, אין לנתבעת אחריות למוצר. התובע פנה לנתבעת בכתב ביום 28.1.13 ואף הציע משלוח החלק בדואר חבילות – אולם הנתבעת התבצרה בעמדתה .כאשר, לבסוף ,הסכימה הנתבעת לספק לו את החלק היא עמדה על כך שעליו להחזיר תמורה זו, בו זמנית ,את החלק השגוי שברשותו. בסוף הוצע לתובע שעליו להגיע או לחדרה או לבית ינאי או לקריאות על מנת לבצע את ההחלפה. מקומות אלו רחוקים מביתו בקדימה.

התובע בסוף נאלץ לשכור שרות שליחים על מנת לשלוח את החלק השגוי ולהביא את הלוח התקין וזאת תמורת 468 ₪.

5.על סמך האמור התובע עותר לסכומים הבאים:

הוצאות השליחה 468 ₪

פיצוי עבור עוגמת נפש 2,000 ש"ח

הוצאות משפט 600 ₪

סה"כ 3,068 ₪.

6.עמדת הנתבעת היא שברגע שהתובע בחר לקחת את הפריט ולבצע הרכבה בביתו הנתבעת אינה אחראית למוצר. כמו כן, בעת שהתובע הגיע למפעל על מנת לקחת את הריהוט הובהר לו שעליו לערוך בדיקה ולפתוח את הקרטונים (התובע מכחיש שדבר נאמר לו).

כמו כן הסכימה הנתבעת להחליף את החלק ואף הציעה אפשרויות שונות – אולם התובע סירב ועמד על כך שעל הנתבעת לספק את החלק. לטענת הנתבעת" התנהלות התובע תמוהה, ודובר בהתעקשות טיפשית מטעם התובע. "(דברי מר בן פורת נציג הנתבעת עמ' 2 שורה 13).

7.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכי התביעה החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי ולהלן הנימוקים לכך:

א. הנתבעת הפרה את הסכם המכירה כאשר ספקה חלק שגוי לתובע בעת האיסוף.

מקובלת עלי טענת התובע שערך בדיקה סבירה של החבילות בעת האיסוף – וזאת מבלי שקבל הוראה לעשות זאת. אין לצפות ממנו לפרק כל חבילה וחבילה במפעל הנתבעת. שוכנעתי לפי דבריו שעשה כל מה שיכול היה לעשות לוודא שהריהוט תקין.

ב. כמו כן, דובר בלוח עץ עם חריץ שלא היה במקום הנכון – וספק רב אם בכלל ניתן היה להבחין בכך בנסיבות העניין.

ג. דובר בכשל באספקה באחריות המלאה של הנתבעת – והנתבעת לא יכולה להסתמך על תנאי ההסכם לפיו במקרה של הובלה והרכבה עצמית אין יותר אחריות על המוצר. הכשל בכלל לא קשור עם מעשה או מחדל בהובלה ובהרכבה, אלא בטעות של הנתבעת באריזת הקרטונים.